top of page
תמונת הסופר/תברק דינור

כמה מילים על צמחיה הידרופונית


המונח "צמחיה הידרופונית" הוא כבר שגור ומוכר בפי רבים. לא כמו שהיה בשנת 1993 כשהקמתי את "לוטם צמחיה הידרופונית" כחברה שעיקר עיסוקה הוא מתן שירות של הקמה ותחזוקה של צמחית פנים הידרופונית למשרדים. הייתי מבין החלוצים שהשתמשו בצמחיה הידרופונית בבנייני המשרדים המודרניים, שהחלו להתפרס אז ברחבי הארץ, עם התרחבות תעשיית ההיי טק.


אז נכון שרובנו מכירים ושמענו את צמד המילים "צמחיה הידרופונית" ואפילו בסופר כיום, ניתן לקנות חסה שגדלה בשיטת גידול הידרופונית. אבל עדין, לא מעט אנשים שואלים אותי שאלות שונות הקשורות לצמד המילים "צמחיה הידרופונית".


למשל שואלים אותי:


- "האם צמחיה הידרופונית היא צמחיה טבעית?"

- "למה במשרדים אתה ממליץ לשתול צמחיה הידרופונית ולא צמחיה השתולה באדמה?

- וגם "מה זה בעצם צמחיה הידרופונית? "

ועוד כל מיני שאלות שגרמו לי להבין כי למרות שהמונח צמחיה הידרופונית הוא שגור – עדין יש הרבה שאלות וספקות בנוגע אליו, אז החלטתי לכתוב קצת ולהבהיר את התחום.





אז תחילה: מהי צמחיה הידרופונית ?


אנחנו כולנו רגילים לראות בטבע צמחים הגדלים באדמה. הקרקע מספקת לצמחים מים שהיא אוגרת וחומרים מזינים ומינרלים ההכרחיים לצמיחה ומאפשרים את תהליך #הפוטוסינתזה הדרוש לגדילת הצמח.

למעשה האדמה משמשת רק כמאגר למינרלים ששורשי הצמח זקוקים לו, ואינה חלק חיוני לצמח לצורך גדילתו.


צמחיה הידרופונית היא צמחיה הגדלה בשיטת גידול שונה, המבוססת על גידול הצמחים במים ולא באדמה. כך במקום ששורשי הצמח ישתלו באדמה, הם נמצאים בכלי סגור ואטום (שלא כמו בעציצים עם תערובת קרקע, שם הכלים בעלי חור בתחתית לצורך נזילת עודפי מים, למניעת ריקבון בעת השקיית יתר).


בשיטת הגידול ההידרופוני, מאגר המינרלים הדרוש לצמח לצורכי גדילתו, מגיע לשורשי הצמח בעזרת דשן הידרופוני, שמוכנס לתחתית מיכל השתילה. הדשן מהווה גם גורם מאזן לרמת החומציות (PH) של מי ברז שהיא גבוהה מדי לגידול אופטימלי של צמחים.


אם כך, שורשי הצמחים גדלים במים, אבל משהו אמור להחזיק אותם שיהיו יציבים ולא "ישחו" בכלי עם המים. במיוחד כשמדובר בעציץ למשרד עם צמח גדול שאמור להיות זקוף ויציב.

אז לרוב, בתחתית הכלי או מיכל השתילה, נשים מצע תחליפי לאדמה. אני נוהג להשתמש בגידול הידרופוני באבני טוף דק, שאינן סופחות מים והן אווריריות, אך ניתן למצוא שימוש גם במצעים של צמר סלעים ובפרלייט כתחליפי קרקע. המשותף לכול המצעים הללו, שהם אינם סופחים מים, ומאפשרים רמת לחות קבועה לשורשי הצמח.


בעזרת מד מים, שאני ממקם דרך קבע במיכל בו גדל הצמח ההידרופוני, יש לי בקרה מתמדת על כמות המים במיכל השתילה וכך ניתן לדעת בצורה מדויקת מתי יש צורך להוסיף מים לצמח. אגב, לא בכל פעם שמד המים נמצא בחלקו הנמוך – יש צורך להוסיף מים. גם כשרמת המים נמוכה בתוך הכלי (אך עדין נמצאת בגבולות הרצויים), שורשי הצמח יכולים ליהנות מהלחות שהמים מספקים בכלי.





למה אני ממליץ על צמחית פנים הידרופונית במשרד?


אז לאורך שנות עבודה רבות בגינון וההתמקצעות שלי ספציפית בתחזוקה, ייעוץ והקמה של צמחית פנים למשרדים, למדתי את היתרונות הגלומים בשיטה ההידרופונית, בחללים סגורים בכלל ובמשרדים מודרניים ומעוצבים, הכוללים מכשירים וציוד אלקטרוני יקר - בפרט.


היתרון המרכזי מבחינתי (ומבחינת בעלי המשרד) הוא ניקיון. הכוונה כשאני אומר "ניקיון" – היא שאין נגר מים (נזילת מים עודפים) ו/או אדמה על רצפת המשרד, כמו שעלול לקרות בעת שימוש בעציצי אדמה, בשיטת גידול סטנדרטית עם תערובת קרקע, שם יש צורך בחור בתחתית העציץ ותחתית לאיסוף שאריות המים.


גידול צמחית פנים במשרד, בשיטה ההידרופונית, של כלי סגור ואטום - מבטיחה כי רצפת המשרד (בדגש על הסוג הרגיש למים כגון שטיחים, רצפות דק, רצפות צפות) תישאר יבשה. שחיווט חשמלי וכבלים של מחשבים ותקשורת, ציוד משרדי אלקטרוני, וכל דבר אחר המונח על רצפת המשרד – לא יתקלקל מעודפי מים ואדמה שיגירו מהעציץ. מבחינתי זה היתרון הראשוני והחשוב מכל של צמחית פנים, בשיטת גידול זו.


יתרון חשוב נוסף לשימוש בצמחיה הידרופונית במשרד, הוא היכולת לגדל צמחים בחלל סגור ללא חשיפה לאור שמש ישירה. החלל המשרדי המודרני הוא סגור לרוב, ללא חלונות ובעיקר מבוסס על אויר של מזגנים בקיץ ובחורף, ובתאורה מלאכותית ברוב שעות היום. לא כל צמח יכול לשרוד בתנאי גידול אלו. אך צמחים שגדלו והורגלו לגידול הידרופוני חזקים יותר ועמידים יותר בתנאי חלל סגור.


תוכלו לקרוא עוד על התאמת סוגי צמחים למשרד במאמר אחר שכתבתי בנושא.


ישנם יתרונות נוספים לשיטת גידול צמחיה הידרופונית, שאני כבעלים של חברה המתחזקת צמחיה במשרדים נהנה מהם. כמו למשל הבקרה המתמדת על כמות המים המגיעים לשורשי הצמח, באמצעות מד המים המבטיח רמת השקיה מדויקת לצמח. דבר שלא ניתן לוודא בצמחיה הגדלה באדמה. חסכון במים, שליטה ובקרה על רמות הדישון של הצמחים, בקרה על רמת ה PH חומציות של המים ועוד יתרונות ברמת הגידול.


בסופו של דבר מבחינתי, כנותן שירות לחברות ומשרדים – אני יודע שהחשיבות המרכזית ביתרונות של שיטת הגידול ההידרופוני – הם היתרונות שמניתי למשרד עצמו (האפשרות להכניס צמחיה למשרד ללא חשש מנזילות מים) וכל היתרונות של שיטת גידול זו, לי כמתחזק ומטפל בצמחיה – הם שוליים ומשניים בחשיבותם מבחינתי.




האם יש חסרונות לצמחיה הידרופונית לעומת צמחי אדמה ?


גם זו שאלה שנתקלתי בה במהלך שנותיי כבעלים של "לוטם צמחיה" וכמומחה לצמחית פנים במשרד. אז כנראה שכמו בכל דבר - אין יתרונות בלי חסרונות.

אבל אקדים ואומר: לשמחתי, רוב היתרונות של צמחיה טבעית הגדלה בתערובת קרקע, חלים גם על צמחיה הידרופונית, הגדלה במים בכלי סגור, שכן מתרחשים בה אותם תהליכי פוטוסינתזה המתבצעים בצמחיה טבעית הגדלה באדמה. לפיכך, היתרונות הבריאותיים לאדם ולסביבה המתרחשים בצמחיה רגילה, כמו קליטת פחמן דו חמצני ופליטת חמצן, נכונים גם לכל סוג של צמחיה טבעית, הידרופונית או אחרת.


לפיכך היתרון הבריאותי הגדול של הכנסת צמחיה טבעית למשרד, במיוחד למשרד המודרני המצויד בציוד אלקטרוני, דבקים רעילים ושאר חומרים הפולטים רעלנים – קיים גם בצמחיה הידרופונית, העוברים. שכן הצמחים קולטים את הרעלים במהלך תהליך הפוטוסינתזה ופולטים חמצן נקי במקומם. (עוד על חשיבות של הכנסת צמחיה טבעית למשרד ניתן לקרוא במאמר אחר שכתבתי בנושא).


גם היתרון של גידול צמחיה טבעית, מבחינת אוירה, חיות והכנסת טבע למשרד – קיים בצמחיה הידרופונית, כמו בצמחיה טבעית אחרת.


אם כך – מהו החיסרון?


ובכן, לא כל סוג של צמח אדמה שניתן לגדל אצלכם בבית, ניתן גם לגדל בשיטת הגידול ההידרופוני, בתנאי משרד סגור, בתאורת אור מלאכותי וחלל סגור המאוורר לרוב באוויר מזגנים. סוגי צמחים מסוימים דורשים את אור השמש הישירה, או את תנאי האוויר הפתוח ולא מתאימים לגידול הידרופוני. דבר המצמצם את מגוון הצמחים שניתן להשתמש בו במשרד.


על מנת להתגבר על המגוון המצומצם יותר של צמחיה הידרופונית הקיימת, החלנו לפני שנים רבות ב לוטם צמחיה, בניסוי של גידול צמחי בית בתערובת קרקע בשיטה סמי הידרופונית, על מנת ליהנות מהיתרונות של הצמחייה ההידרופונית ולהתגבר על החסרונות שלה.


על מנת להגדיל את מגוון הצמחים אותם ניתן ליישם במשרדים, לקחנו צמחים שגדלו בתערובת קרקע ושתלנו אותם במכלים אטומים וסגורים, עם אבני טוף סביב וגידלנו אותם בשיטת גידול הידרופונית מלאה. כלומר ללא פתח ניקוז למים העודפים, ועם מד מים הנמצא בין אבני הטוף על מנת שייתן מדד ובקרה לכמות המים במיכל. כך הצלחנו להרחיב את היצע הצמחים המשמשים אותנו לשימוש כצמחית פנים במשרדים. כיום זו שיטת הגידול האולטימטיבית מבחינתי.


לסיכום, שיטת הגידול ההידרופוני, בה אין שאריות מי השקיה המחלחלות מחוץ למיכל השתילה, היא שיטה חשובה המאפשרת לצמחית פנים לגדול בתנאי חלל סגור ואור מלאכותי, מבלי שיהוו סיכון לציוד המשרדי או לעיצוב המשרד. מה שמבטיח שגם במשרד מודרני ייהנו העובדים מקיומם של צמחים טבעיים המסננים את האוויר ומנקים אותו מרעלים.

אני ממליץ לכל משרד לו אני יועץ, או עובד אתו, להכניס צמחיה טבעית חיה למשרד לרווחת העובדים, אך בדגש על צמחית פנים הגדלה בשיטת גידול הידרופוני. כך אני יכול להבטיח כי לא יגרם נזק לציוד המשרדי מחד, ויהיה יתרון בריאותי ואווירתי לעובדים במשרד - מצד שני.

אתם מוזמנים לראות עוד עבודות של "לוטם צמחיה" במשרדים כאן.







פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


ברק דינור - לוטם צמחיה
ברק די-נור
בעלים ומנהל - לוטם צמחיה

ברק די-נור, בן קיבוץ דורות שבנגב, רכש ניסיון וידע חקלאי עוד בנעוריו, בשדות הגזר והשום ובמטעי עצי הפקאן של הקיבוץ.

כנער עבד על הטרקטור בשדה. טיפל במערכות ההשקיה, סידר את צנרות הטפטוף ורכש ידע רב בתחום.

לאחר שירות צבאי כלוחם בסיירת גולני, עבר ברק לתל אביב והחל לעבוד בתחום האהוב והמוכר מימי נעוריו , בחברת גינון,  כעובד שכיר.

 

ברק זיהה מהר מאד את הצורך הגובר של משרדים בחברה המתמקצעת בצמחית פנים בחללים סגורים, הדורש התמחות ספציפית.

בשנת 1993הקים ברק את לוטם צמחיה כחברת נישה המתמחה בעיצוב צמחיית פנים למשרדים.

ברק נותן את כלל השירותים לצמחית פנים במשרד, במסגרת  לוטם צמחיה.

החל משלב התכנון, מול אדריכלים ומתכנני משרדים,  ייעוץ במקום לבחירת סוג הצמחייה ומכלי השתילה, הקמה ושירותי טיפול ותחזוקה של הצמחים לאחר ההקמה.

ברק נשוי ואב ל-3 בנים בוגרים. 2 עובדי היי טק וחייל לוחם בסדיר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

bottom of page